עיכוב מסמכים בגלל חוב

אין על זה סעיף בחוק רואי חשבון

חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, אינו כולל הוראה בעניין עיכבון. זה ההפך מעורכי דין: סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, מתיר במפורש לעורך דין לעכב "נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח", בכפוף לכך שיגיש תביעה לשכר בתוך שלושה חודשים מדרישה בכתב. הוראה מקבילה לרואי חשבון אינה קיימת.

במקום זה יש שני מקורות שאינם חוק ייעודי: כללי המקצוע של לשכת רואי חשבון, ופסיקה שנשענת על דיני החוזים הכלליים. הם מובאים כאן בנפרד, מפני שהם לא אומרים בדיוק אותו דבר.

מה אומר תדריך הלשכה: שלוש קטגוריות, שלוש תשובות

"תדריך בדבר מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת" של לשכת רואי חשבון בישראל, שאושר ב-13.9.1999 ותוקן ב-19.9.2021, מחלק את המסמכים לשלוש קטגוריות ונותן לכל אחת תשובה אחרת.

המקור: פרסומי לשכת רואי חשבון בישראל, כרך ב'. הסוגריים בשורה הראשונה הם חלק מלשון התדריך ולא תוספת שלנו, והם מגבילים את הקביעה לשכר טרחה שאינו בגין הכנת אותם מסמכים.

ומה שהתדריך הזה במפורש לא מכסה

סעיף 3(א) לתדריך קובע שהוא אינו חל על עבודות שלא נעשו אגב ביקורת, ומונה במפורש: עבודות של הנהלת חשבונות, הכנת דוחות שוטפים למס הכנסה (מקדמות וניכויים), והכנת דוחות תקופתיים למס ערך מוסף ולמוסד לביטוח לאומי. לגביהן נכתב שהאפשרות לעכב מסמכים שהוכנו על ידי רואה החשבון עבור הלקוח מותנית בתוכן ההסכם שבין הצדדים.

המתח בין התדריך לפסיקה, שלא הוכרע

בתי המשפט לא נשענו על התדריך אלא על דיני החוזים הכלליים. סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות", והתקשרות עם רואה חשבון נחשבה חוזה קבלנות לעניין זה.

בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב משנת 2005 נדחתה תביעה להשבת מסמכים, בקביעה שרואי חשבון רשאים לעכב מסמכים של לקוח שאינו משלם, ובלבד שתוגש תביעה לחוב בתוך זמן סביר. כלומר בנקודה של מסמכי המקור של הלקוח, התדריך של הלשכה והפסיקה שנמצאה מושכים לכיוונים שונים.

ובדרך החוצה: מכתב התקשרות אינו חובה בכל עבודה

תקן ביקורת (ישראל) 210 של לשכת רואי חשבון מחייב מכתב התקשרות חתום לפני תחילת העבודה, ובנוסחו הנוכחי הוא חל על ביקורת של דוחות כספיים. הוא דורש מכתב לכל שנת ביקורת ולא פעם אחת בתחילת הקשר, ודורש לפרט בו את אופן קביעת שכר הטרחה בנפרד לכל רכיב: ביקורת הדוחות הכספיים, ביקורת הבקרה הפנימית, ביקורת דוח ההתאמה לצורכי מס וסקירת מידע כספי לתקופות ביניים.

לעומת זאת, להנהלת חשבונות, לדיווחי מע"מ ומקדמות, לשכר ולדוח השנתי של עסק שאינו מבוקר, אין תקן שמחייב מכתב התקשרות. מי שכותב שרואה החשבון חייב לתת מכתב התקשרות, טועה לגבי רוב ההתקשרויות.