דילוג לתוכן

שכר הטרחה היחיד שחייב בפרסום

כמעט כל שכר טרחה בראיית חשבון בישראל הוא פרטי. יש יוצא דופן אחד: חברה ציבורית חייבת לגלות מה שילמה לרואה החשבון המבקר שלה. אלה המספרים, והם לא מה שנדמה.

שבעה דוחות תקופתיים שנקראו ישירות. נבדק 2026-09-06.

מאיפה החובה הזו מגיעה

תקנה 10(ב)(12) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) קובעת: "יובאו פרטים בדבר המבקר של התאגיד, כמפורט בתוספת השביעית". כלומר התקנה עצמה אינה מפרטת מה מגלים, אלא מפנה לתוספת השביעית, ושם נמצאות דרישות הגילוי על שכר הטרחה.

מקור
נוסח התקנה נקרא ב-2026-09-06 בוויקיטקסט. ויקיטקסט הוא מראה של החקיקה ולא נוסח רשמי, ובמקרה של סתירה גובר הנוסח שפורסם ברשומות. נוסח התוספת השביעית עצמה לא עלה בידינו לאימות באותו מועד, ולכן אין כאן ציטוט ממנה.

שבעה דוחות, והטווח ביניהם

חברהשנהשורת הביקורת
יוניטרוניקס (1989)2025360 אלפי ש״ח
עמרם אברהם חברה לבנין2024640 אלפי ש״ח
קבוצת גולף א.ק.2025752 אלפי ש״ח
אלטשולר שחם פיננסים20251,060 אלפי ש״ח
איי.די.איי חברה לביטוח20243,469 אלפי ש״ח · ללא מע״מ
בנק לאומי (מאוחד)202515,876 אלפי ש״ח · כולל מע״מ
בנק הפועלים (מאוחד)202517,124 אלפי ש״ח · כולל מע״מ

פי ארבעים ושמונה בערך בין הקצוות, וזה כל מה שאפשר לומר על הטווח.אין כאן ממוצע ולא יהיה: הסכומים אינם ברי-השוואה זה לזה. לאומי והפועלים מציינים שהסכום כולל מע"מ, איי.די.איי מציינת במפורש שלא, וההיקף שכל שורה מכסה שונה מחברה לחברה. ממוצע של שבעה מספרים שנמדדו אחרת הוא מספר שנראה מדויק ואינו אומר דבר.

מקור
כל שורה נקראה מהדוח התקופתי של אותה חברה, בחלק פרטים נוספים על התאגיד. הדוחות מתפרסמים במגנ"א, מערכת הדיווח האלקטרוני של רשות ניירות ערך. הבנקים תולים את הגילוי שלהם בסעיפים 165 ו-167 לחוק החברות ומדווחים גם לפי הוראות הדיווח לציבור של בנק ישראל, ולכן הטבלה שלהם אינה מתפרסמת מכוח אותה תקנה כמו השאר.

ולמה אי אפשר לגזור מזה תעריף לשעה

הגילוי הזה כלל בעבר גם את שעות העבודה של המבקר לצד שכר הטרחה, וזה איפשר לכל אחד לחלק ולקבל תעריף שעתי משתמע. היום השעות אינן שם: בדוחות שקראנו לשנת 2025 אין שעות בכלל, רק סכום.

המשמעות פשוטה ומעשית. בלי שעות אין מכנה, ולכן המספרים האלה הם עלות שנתית של עבודה שהיקפה אינו מדווח. הם אינם מחיר לשעה, אי אפשר להפוך אותם לכזה, וכל מי שמציג "תעריף שעתי של רואה חשבון" שנגזר מהם עשה חשבון על נתון שאינו מתפרסם.

מקור
היעדר השעות נבדק על ידינו בדוחות עצמם ולא בנוסח התקנות. ידוע לנו שהשינוי נעשה בתיקון לתוספת השביעית שפורסם בקובץ התקנות בדצמבר 2021, אך לא אימתנו את נוסח התיקון, ולכן האמירה כאן היא על מה שהדוחות מראים ולא על לשון החקיקה.

ולמה זה לא מנבא את החשבון שלכם

  • זה מוצר אחר

    הערת השוליים של הפועלים מגדירה את פעולות הביקורת כביקורת הדוחות השנתיים, סקירת הדוחות הרבעוניים, ביקורת הבקרה הפנימית וסקירת סניפי חוץ. אף אחד מהם אינו הנהלת חשבונות, שכר, דיווחי מע"מ ודוח שנתי, שהם מה שעסק קונה.

  • הוא לא מחליף מחלקת כספים, אצלכם כן

    חברה ציבורית משלמת את הסכום הזה בנוסף למחלקת הכספים שלה. אצל עסק שאין לו מחלקה כזו שכר הטרחה לרואה החשבון ממלא בדיוק את התפקיד שהמחלקה הזו ממלאת. שני המספרים מודדים צדדים הפוכים של אותו קו.

  • לרוב הקהל אין ביקורת סטטוטורית בכלל

    עוסק מורשה אינו חברה ואין לו דוחות מבוקרים. וגם חברה פרטית אינה בהכרח חייבת: סעיף 158 לחוק החברות מאפשר לחברה פרטית שמחזורה מתחת לרף שנקבע בחוק להחליט באסיפה הכללית שלא למנות רואה חשבון מבקר. הרף בחוק נקוב ב-500,000 ש"ח במונחי 2005 והוא צמוד ומתעדכן, ולכן אינו מוצג כאן כסכום נוכחי.

  • וגם הקטנה שבהן אינה קטנה

    הסכום הנמוך בטבלה שייך ליצרנית תעשייתית הנסחרת בבורסה, ששכר הטרחה שלה מכסה גם חברות בנות. זה לא "משרד קטן", זו החברה הציבורית הקטנה שבדגימה.

מה העמוד הזה הוא, ומה הוא לא

זו דגימה של שבעה דוחות ציבוריים, לא מחקר שוק ולא מדגם מייצג. היא אינה אומרת דבר על טיב עבודתה של אף חברה ואף משרד ביקורת, ואינה מדרגת אף אחד. הסכומים גולו על ידי החברות עצמן מכוח חובת דיווח, ואנחנו רק קוראים אותם. מי שרוצה לדעת מה יעלה לו רואה חשבון ימצא את ההסבר המלא בעמוד העלויות, ואת כיוון המחירים בענף כאן.