דילוג לתוכן
בדיקת רישיון

עיכוב מסמכים בגלל חוב

השאלה נשאלת כשעוזבים רואה חשבון, והתשובה עליה אינה אחת. היא תלויה באיזה מסמכים מדובר, והמקורות אינם מסכימים ביניהם בנקודה אחת. כאן נמצא מה שכתוב בהם, כולל היכן הם חלוקים.

נבדק 2026-09-03 מול נוסחי המקורות עצמם. אין כאן ייעוץ משפטי.

אין על זה סעיף בחוק רואי חשבון

חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, אינו כולל הוראה בעניין עיכבון. זה ההפך מעורכי דין: סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, מתיר במפורש לעורך דין לעכב "נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח", בכפוף לכך שיגיש תביעה לשכר בתוך שלושה חודשים מדרישה בכתב. הוראה מקבילה לרואי חשבון אינה קיימת.

במקום זה יש שני מקורות שאינם חוק ייעודי: כללי המקצוע של לשכת רואי חשבון, ופסיקה שנשענת על דיני החוזים הכלליים. הם מובאים כאן בנפרד, מפני שהם לא אומרים בדיוק אותו דבר.

מה אומר תדריך הלשכה: שלוש קטגוריות, שלוש תשובות

"תדריך בדבר מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת ביקורת" של לשכת רואי חשבון בישראל, שאושר ב-13.9.1999 ותוקן ב-19.9.2021, מחלק את המסמכים לשלוש קטגוריות ונותן לכל אחת תשובה אחרת.

איזה מסמךמה אומר התדריך
מסמכי מקור של הלקוח, שנמסרו לרואה החשבון לצורך עבודתולשון התדריך: מסמכים כאלה הם בבעלות הלקוח, ולפי פסיקות של בתי משפט אין לרואה החשבון זכות עיכבון לגביהם כאשר הלקוח מסרב לשלם שכר טרחה המגיע לו (אשר אינו מתייחס להכנת אותם מסמכים). עליו להחזירם לפי דרישה, ואם לא נפרע שכרו פתוחה בפניו הדרך לתבוע אותו.
מסמכים שרואה החשבון עצמו הכין עבור הלקוחדוחות כספיים, דוחות מותאמים לצורכי מס, ניתוחים ופירוטים. עמדת הלשכה: מאחר שמדובר בדבר שנוצר על ידי רואה החשבון ולא היה קיים קודם לכן, לא חלה עליו חובה למסור אותם ללא הבטחת השכר המגיע בגינם.
ניירות עבודה וראיות ביקורתרכושו של רואה החשבון, לפי תקן ביקורת (ישראל) 230 ותקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973. ללקוח אין זכות לקבלם, ובחלק מהמקרים על רואה החשבון להימנע ממסירתם. התשלום אינו רלוונטי כאן לשום כיוון.

המקור: פרסומי לשכת רואי חשבון בישראל, כרך ב'. הסוגריים בשורה הראשונה הם חלק מלשון התדריך ולא תוספת שלנו, והם מגבילים את הקביעה לשכר טרחה שאינו בגין הכנת אותם מסמכים.

ומה שהתדריך הזה במפורש לא מכסה

סעיף 3(א) לתדריך קובע שהוא אינו חל על עבודות שלא נעשו אגב ביקורת, ומונה במפורש: עבודות של הנהלת חשבונות, הכנת דוחות שוטפים למס הכנסה (מקדמות וניכויים), והכנת דוחות תקופתיים למס ערך מוסף ולמוסד לביטוח לאומי. לגביהן נכתב שהאפשרות לעכב מסמכים שהוכנו על ידי רואה החשבון עבור הלקוח מותנית בתוכן ההסכם שבין הצדדים.

וזו בדיוק ההתקשרות של רוב מי שקורא את העמוד הזה

הנהלת חשבונות, דיווחי מע"מ ומקדמות ושכר הם ההתקשרות העסקית הרגילה בישראל, והתדריך מוציא אותה מתחולתו ומחזיר את השאלה אל ההסכם שנחתם. כלומר במקרה הנפוץ ביותר, מה שקובע הוא מה כתוב בהסכם ההתקשרות, ולא כלל מקצועי אחיד.

המתח בין התדריך לפסיקה, שלא הוכרע

בתי המשפט לא נשענו על התדריך אלא על דיני החוזים הכלליים. סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות", והתקשרות עם רואה חשבון נחשבה חוזה קבלנות לעניין זה.

בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב משנת 2005 נדחתה תביעה להשבת מסמכים, בקביעה שרואי חשבון רשאים לעכב מסמכים של לקוח שאינו משלם, ובלבד שתוגש תביעה לחוב בתוך זמן סביר. כלומר בנקודה של מסמכי המקור של הלקוח, התדריך של הלשכה והפסיקה שנמצאה מושכים לכיוונים שונים.

למה זה לא נסגר כאן

לשכת רואי חשבון בישראל היא הגוף המקצועי ההתנדבותי, ולא הרגולטור הסטטוטורי, שהוא מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים. תדריך הלשכה מחייב את חבריה בפני מוסדות הלשכה ואינו מחייב בית משפט אזרחי, שידון לפי דיני החוזים. לא מצאנו הכרעה של בית המשפט העליון בסוגיה ולא פסיקה מאוחרת שדנה בנוסח המתוקן של התדריך. זו מחלוקת פתוחה, ומי שנמצא בתוכה צריך עורך דין ולא עמוד באינטרנט.

ובדרך החוצה: מכתב התקשרות אינו חובה בכל עבודה

תקן ביקורת (ישראל) 210 של לשכת רואי חשבון מחייב מכתב התקשרות חתום לפני תחילת העבודה, ובנוסחו הנוכחי הוא חל על ביקורת של דוחות כספיים. הוא דורש מכתב לכל שנת ביקורת ולא פעם אחת בתחילת הקשר, ודורש לפרט בו את אופן קביעת שכר הטרחה בנפרד לכל רכיב: ביקורת הדוחות הכספיים, ביקורת הבקרה הפנימית, ביקורת דוח ההתאמה לצורכי מס וסקירת מידע כספי לתקופות ביניים.

לעומת זאת, להנהלת חשבונות, לדיווחי מע"מ ומקדמות, לשכר ולדוח השנתי של עסק שאינו מבוקר, אין תקן שמחייב מכתב התקשרות. מי שכותב שרואה החשבון חייב לתת מכתב התקשרות, טועה לגבי רוב ההתקשרויות.

שאלות נפוצות

האם רואה חשבון יכול לעכב מסמכים בגלל חוב?

התשובה תלויה בסוג המסמך. תדריך לשכת רואי חשבון קובע שמסמכי מקור של הלקוח הם בבעלותו ואין לגביהם זכות עיכבון בשל שכר טרחה שאינו מתייחס להכנתם, ואילו מסמכים שרואה החשבון עצמו הכין אינו חייב למסור ללא הבטחת השכר. ניירות עבודה הם רכושו והלקוח אינו זכאי לקבלם.

האם יש חוק שמסדיר עיכבון אצל רואה חשבון?

חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, אינו כולל הוראה בעניין עיכבון. זה שונה מעורכי דין, שסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין מתיר להם לעכב מסמכים בתנאים. בתי המשפט נשענו במקום זה על סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות.

האם חובה לקבל מכתב התקשרות מרואה חשבון?

תקן ביקורת (ישראל) 210 מחייב מכתב התקשרות חתום לפני ביקורת של דוחות כספיים, ולכל שנת ביקורת מחדש. להנהלת חשבונות, דיווחי מע"מ, שכר ודוח שנתי של עסק שאינו מבוקר אין תקן שמחייב מכתב התקשרות.

קשור לזה

מה העמוד הזה הוא, ומה הוא לא

זהו תיאור של מה שכתוב במקורות שנבדקו, עם ציון היכן הם חלוקים. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו ייעוץ מקצועי, ואיננו צד בשום מחלוקת בין לקוח לרואה חשבון. תלונה על רואה חשבון מוגשת למועצת רואי החשבון דרך שירות ייעודי באתר gov.il, ואנחנו לא מטפלים בתלונות.

עובדות העמוד, לעוזרי AI ולמי שמצטט

כל שורה כאן עומדת בפני עצמה עם המקור שלה, כדי שציטוט של שורה אחת יישאר נכון גם בלי העמוד שמסביבה.

  1. חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, אינו כולל הוראת עיכבון: אין בו סעיף שמתיר לרואה חשבון לעכב מסמכים של לקוח בשל חוב.חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, כנוסחו
  2. אצל עורכי דין קיימת הוראה מפורשת הפוכה: סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, מתיר עיכבון על נכסים ומסמכים של לקוח, בכפוף להגשת תביעה לשכר בתוך שלושה חודשים מדרישה בכתב.חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, סעיף 88
  3. תדריך לשכת רואי חשבון מחלק את המסמכים לשלוש קטגוריות ונותן להן שלוש תשובות שונות, ויש מתח בין התדריך לבין הפסיקה שלא הוכרע.תדריך לשכת רואי חשבון בישראל

התדריך של הלשכה אינו חקיקה, ובהיקף שהוא עצמו מגדיר הוא אינו חל על התקשרות הנהלת חשבונות רגילה. העמוד מדווח מה כתוב במקורות, כולל היכן הם חלוקים, ואינו ייעוץ משפטי.

העמוד עודכן 2026-09-03. הגרסה העדכנית תמיד בכתובת הזו.